תפריט
זהו העשור השני שבו התחדשות עירונית נחשבת לאחד מהמושגים הלוהטים ביותר בתחום הבניה, לסוג של פרויקט שכל בניין ישן שנבנה לפני שנות השמונים של המאה הקודמת, ישמח להיכלל בתוכו, בין אם הוא שייך לפרויקטי חיזוק המבנה ובין אם הוא שייך לתמ"א 38/2 / פרויקטי פינוי בינוי.
כמו בכל תחום, גם בתחום פרויקטי תמ"א 38, צצו לא מעט מאכערים, מתווכים ועסקנים, שמיהרו להריח את ההזדמנות לרווח קל ומהיר, על גבם של דיירי הדירות בבניינים.
מאכערים אלה מחתימים את בעלי הדירות בבניינים המועמדים לפרויקטי תמ"א (ואפילו במתחמי דירות שלמים), באופן דוחק וחפוז, על מסמכים הכוללים סעיפי התקשרות דרקוניים.
באופן זה, מצליחים, מאכערים רבים לקשור אליהם לא מעט בעלי דירות בהסכמי בלעדיות, תוך שהם כובלים אותם אליהם לתקופת זמן בלתי מוגבלת, בלא כל קשר למידת ההצלחה המוכחת (או הלא מוכחת) שלהם בפרויקטים השונים בהם היו מעורבים.
חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), תשע"ז – 2017 (הקרוי בפי העמך חוק המאכערים או חוק המארגנים) פורסם באפריל 2017, בכדי לפתור את הבעייתיות שנוצרה כשאנשים שאינם אנשי מקצוע החלו לכבול אליהם דיירי בניינים שלמים בעבותות שהם חוקיים, לכאורה, אבל מאד בעייתיים.
מטרת החוק העיקרית היא להציב כללים וסייגים ברורים לגורמים המארגנים, בכדי להגן על זכויותיהם ועל האינטרסים של בעלי הדירות, אשר, מן הסתם, אינם מתמצאים בתחום, ולעגן, אפילו במעט, את המעמד החוקי שלהם מול מארגני הפרויקטים.
זאת, מאחר, וכאמור, רבים מאד הם המקרים שבהם הסכם קדם-התקשרות כזה כבל את בעלי דירות שחתמו עליו באופן שממנו לא יכלו להשתחרר, דבר שמנע מהם התקשרות עם גורם חלופי אחר, אף במקרים בהם המארגן לא עשה דבר וחצי דבר לצורך קידום הפרויקט שלהם.
כך, נוצרו מצבים רבים, בהם המארגן – המאכער היווה גורם מזיק, ובמהלך, כל התנהלותו (מרגע בו חתמו מולו בעלי הדירות בבניין על הסכמי קדם ההתקשרות) מוכוונת למטרת הגדלת רווחיו, על חשבון בעלי הדירות, שאת האינטרסים שלהם, הוא אמור היה לייצג.
נתקלתם בבעיה כזו? משרד חקירות מומלץ
כמה מסעיפיו של חוק המארגנים מתייחסים לבעייתיות זו, תוך שהם מחייבים את המאכערים ליידע את בעלי דירות, כמה נתונים חשובים מאד, שעד כה, נותרו סמויים מעיניהם, כדוגמת גובה שכר הטרחה אותה מקבל המארגן מהיזם, או עניין אישי שלו בהתבצעותה של העסקה.
נוסף על כך, חוק המארגנים מחייב את המארגנים לפעולה לטובתם של בעלי הדירות תוך שהם נוקטים בהגינות, בנאמנות ובשקיפות.
חובה נוספת החלה על המארגנים היא חובת הסודיות, הנוגעת לשמירה על כל נתון ומידע המגיע אל המארגן מבעלי הדירות, בסודיות גמורה.
סעיף חשוב נוסף הקיים בחוק, הוא ההגבלה על תוקף הסכמי קדם ההתקשרות, הנחתמים בין המארגן לדיירים, הגבלה זו מגדירה לוחות זמנים ספציפיים, אשר במידה והם אינם מתקיימים, פוקע תוקפו של ההסכם, בלא שהמארגן זכאי לקבלת פיצוי, ואילו בעלי הדירות משוחררים מההסכם מול המארגן ורשאים לקדם את הפרויקט, בין אם בכוחות עצמם ובין אם באמצעות התקשרות עם יזם או מארגן אחר.
חדי העין שמבינכם, בוודאי זיהו כי בכותרת הקודמת, השתמשנו בביטוי "מנסה לענות" ולא "עונה".
זאת, מאחר ולמרות כל הכוונות הטובות, המדיניות, כפי שהיא משתקפת בחוק, אינה מיושמת בפועל בשטח, ועדיין, לא מעט דיירי בניינים הולכים שולל אחרי הבטחותיו המפליגות של מאכער – מארגן, אשר בראש מעייניו, נמצאים רווחיו האישיים, ולאו דווקא האינטרסים של הדיירים.
כתוצאה מכך, הדרך היעילה היחידה להבטיח שלא תיפלו בפח מסוג זה, היא להתקשר עם חברה מבוססת ורצינית.
קשור ומומלץ לחקר האמת – פוליגרף
כל הזכויות שמורות לאתר – זה הזמן לקנות נדלן 2021
מפת אתר | הצהרת נגישות | מדיניות פרטיות
דף זה עודכן לאחרונה בתאריך: